מאמרים לזכרה

סמל עינב מדהלה ז"ל

מאמר לזכרה – 15.4.93

שואה
אלפים, רבבות מובלים לתאי גזים, למשרפות
ילדים קטנים, נשים, מבוגרים, צעירים ללא הבחנה
אנשים שאיבדו את זהותם, שמם והפכו לחפץ, למספר.

שואה
כולם זהים, נראים בדיוק אותו דבר, ללא שינוי ללא אופי
כולם שותקים, לא צועקים ולא בוכים
עדר שהולך אל הלא נודע וממשיך לצעוד

שואה
שלדים, עצמות דקיקות ובטן נפוחה מרעב מטיש
ילדים ללא שמחת חיים, ללא השתוללות, ללא צחוק
וגם לא בכי, כי בגטו לא בוכים

שואה
שתיקה—רק צעקות הנאצים ומכותיהם
מה כבר נשאר מאיתנו?עם?
רק לא עם…

שואה
אנשים חסרים, אתה בודד ואתה יודע-
כאן אתה לא תמשיך לחיות
ועכשיו כבר אפשר לבכות…לבכות!

שואה
מה נשאר? איפה כולם?
החברים? המשפחה? והשכן ממול?
נשארו רק זיכרונות
ואנחנו נזכור

מאמר לזכרה – 6.11.95

מכתב זה נכתב יומיים לאחר
רצח רבין יצחק ז"ל

נהר של דמעות נשפך היום
נהר מעורב בשחור ואדום
ובמסלול הארץ זהו שידעה מלחמת רבות ודם

הוא ממשיך לזרום ונשפך אל הים

מצעד של סבל של צער איום
ובשקט זועם המציף מליוני לבבות
הוא מלווה אותך וקורא-
שלום אחרון!