עקרון לזכרםכיבוש מתחמי רפיח (ליל 31 באוקטובר – 1 בנובמבר 1956)
- שם המבצע: כיבוש מתחמי רפיח
- תאריך: 31 באוקטובר עד 1 בנובמבר 1956
- אזור: רפיח
- מטרה: כיבוש המתחמים
- כוחות משתתפים: חט' גולני, חט' שריון, אגד ארטילרי, גד' הנדסה
מתחמי רפיח, שכללו את שורת המוצבים סביב צומת רפיח (כביש עזה-אל עריש ומסילת הברזל, וכביש ניצנה-רפיח) ואת המוצבים באזור רפיח והעיירה, מחנות-הצבא ומחנה הפליטים), חסמו כליל את הכניסה לציר הצפוני בחצי-האי סיני, והיו המתחמים המבוצרים ביותר בסיני. היה זה מבוך של עשרות מוצבים מחופרים בחול, מפוזרים בין בוסתנים, טרסות ומשוכות צבר, ומוגנים בגדרות תיל ושדות-מוקשים.
על מתחמי רפיח הגנו מאות חיילים מצרים ערוכים היטב ללחימה במסגרת חטיבת חי"ר מצרית וחטיבה פלסטינאית. משימת כיבוש מתחמי רפיח הוטלה על האוגדה הצפונית בפיקודו של אלוף חיים לסקוב, שכללה את חטיבת גולני עם שלושה גדודי חי"ר וגדוד מילואים, בפיקוד אל"מ בנימין ג'יבלי, חטיבת שריון בפיקוד אל"מ בר-לב, אגד ארטילרי וגדוד הנדסה.
ההתקפה החלה בליל 31 באוקטובר – 1 בנובמבר 1956 עם פתיחת השלב השני – שלב הלחימה המכריע במלחמת סיני (בימים 29 עד 31 באוקטובר 1956 בוצע שלב הפתיחה: הצנחת גדוד צנחנים ליד מצבת פרקר, התקדמות יתרת הכוחות של חטיבת הצנחנים אל אזור המיתלה, והתקפת האוגדה בציר המרכזי על מתחמי אל-קצימה, אום-כתף ואבו-עגילה).
ממבצע קדש למלחמת ששת הימים
בטחון שוטף (בטש) (1957-1967)
עיקרי מדיניות הבטחון של ישראל לאחר מבצע "קדש" היו שמירת הישגי מבצע "קדש" (ובכלל זה חופש שיט במצרי טיראן), פיתוח מתמיד וקיום כושר הרתעה והכרעה ומאבק יום-יומי (בט"ש) על שמירת הריבונות הישראלית לאורך גבולות שביתת-הנשק (במיוחד לאורך הגבול הישראלי-סורי).
הסורים התבצרו היטב לאורך קו הגבול, 77 ק"מ אורכו מתל-אל-קאדי בצפון ועד אל-חמה בדרום, בנו מערכת מוצבים קדמיים ועורפיים, סללו דרך פטרולים, והחזיקו לאורך ה"קו הירוק" 15,000 חיילים וכן טנקים, תותחים ומרגמות. הם ניצלו את יתרונם בעוצמת-אש ובשליטה טופוגרפית, שהקנתה להם הרמה הסורית (רמת-הגולן), הפגיזו יישובים ישראליים באש ארטילרית, צלפו באש מקלעים ונק"ל, התנכלו לשיט ולדיג בצפון-מזרח הכנרת וניסו למנוע בכוח עיבוד חקלאי של החלקות באזורים המפורזים.
לוחמי חטיבת גולני עם כוחות נוספים של פיקוד צפון הגיבו במאמץ רצוף ומתמשך של פעילות מבצעית, סיורים, תצפיות, מארבים, סיוע לשמירה ביישובים ואבטחה צמודה לחקלאים. גולת הכותרת של פעילות הבטחון השוטף בעשור של שנות הששים (1957-1967) היו פעולות הגמול בתאופיק (1960) ובנוקייב (1962) ו"המאבק על המים" (1965-1966) כנגד מזימת הסורים להטות את מקורות הירדן.
המאבק על המים (1964-1966)
"המאבק על המים" בשנים 1964-1966 (יש המכנים תקופה זו בשם "המלחמה על המים") היה בעיקרו מאמץ ישראלי מתמשך לסכל את התוכנית הערבית-הסורית להטות את מקורות הירדן ע"י הכשרת תעלות ומנהרות מאזור הבניאס בצפון רמת-הגולן ועד למחוייבה והירמוך.
לוחמי גולני נטלו חלק ב"מאבק על המים" כלוחמי חי"ר במרחב פיקוד צפון, ובו-זמנית עסקו בפעילות "בטחון-שוטף" בכל הגזרות: חסימת הגבול והבטחת יישובי-ספר, הגנה על חקלאים ומעבדי האדמות בקרבת קו הגבול, סיכול פעולות חבלה וטרור והבטחת חופש השיט והדיג בכנרת. מפקדי החטיבה בתקופה זו היו אורי בר-רצון ז"ל ( 1963-1965) ושלמה אלטון ז"ל (1965-1966), שהמשיכו את פועלם של המח"טים הקודמים בגיבוש רוח-הלחימה, שמירת מתח אימונים גבוה וטיפוח גאוות-היחידה והמשמעת בכל יחידות-החטיבה.
באותה תקופה הוקם בית-הספר החטיבתי לטירונים, הסיירת הורחבה למסגרת פלוגתית, וביה"ס למ"כים הורחב למסגרת גדודית. הושם דגש על הכושר הגופני , על כל סוגי לחימת-הלילה (פשיטות, סיורים אלימים ,מארבים) וטיהור יעדים מבוצרים בפרט.
מבצע חרגול – פעולת תאופיק (1 בפברואר 1960)
- שם המבצע: "חרגול"
- תאריך: 1 בפברואר 1960
- אזור: סוריה
- מטרה: פעולת תגמול
- כוחות משתתפים: גדוד "אריות הגולן", פלס"ר
רמת הלחימה שהפגינה חטיבת גולני במבצע "קדש" (נובמבר 1956), מבצע בו היו לחטיבה 14 חללים ו-111 פצועים; רמת המשמעת, האימונים והמוראל, שטיפחו בשנים שלאחר מבצע "קדש" מפקדי החטיבה בנימין ג'בלי (1956-1957), אהרון דורון (1957-1958) ואלעד פלד (1958-1960), חברו יחדיו, ובסופו של דבר לאחר מאמץ ממושך ופעולות שכנוע בכל רמות-הפיקוד בצה"ל הוטלה על חטיבת גולני פעולה מבצעית גדולה באופן עצמאי. בסוף תקופת שירותו של המח"ט אלעד פלד הוחלט על-ידי המטכ"ל ופיקוד צפון לבצע פעולת-גמול נגד המוצב הסורי בח'ירבת תאופיק-א-תחתא, מעל קיבוץ תל-קציר בדרום-מזרח הכנרת, והמשימה הוטלה הפעם על חטיבת גולני לבדה.
לאחר שורה ארוכה של תקריות-אש רצופות, שיזמו הסורים באזור המפורז בגזרת האון-תל-קציר, החליט הדרג המדיני להגיב בפעולה צבאית ישירה, שמטרתה הריסת בתי הכפר של תאופיק התחתונה, כפר אשר שימש בסיס לפעולות המיקוש, הירי וההטרדה מצד הסורים בגזרת תל-קציר. מבצע "חרגול" (פעולת תאופיק) נקבע לליל 31 בינואר – 1 בפברואר 1960.
הכוח העיקרי במבצע "חרגול" מנה ארבע מחלקות (3 מחלקות של פלוגת המ"כים בפיקוד סרן יהודה אשנפלד-גולן, ומחלקה מהסיירת בפיקוד סגן דיגלי) – לכיבוש הכפר, כוח חבלנים נושאי חומר-נפץ על זחל'מים בפיקוד הסמח"ט שלמה להט (צ'יץ') וכוחות חסימה בפיקודם של רס"ן יוסף קסטל, סגן אורי כהן וסגן אמיר דרורי; כמו כן השתתפו כוחות-משנה של מחלקת טנקים, סוללת תותחים, כוח סיוע לחבלנים וחפ"ק המח"ט, שהתמקם במרכז גזרת הלחימה. הכפר תאופיק-א-תחתא נכבש בקלות יחסית.
עמדות הסורים פוצצו ונהרסו, אך הסורים האירו את שטח הפעולה עם שני זרקורים, ליד תאופיק-א-פוקא, ופתחו באש מקלעים כבדים וארטילריה על הכוחות התוקפים ועל קיבוץ תל-קציר. הארטילריה של צה"ל השיבה בהפגזה כבדה על ח'ירבת תאופיק-א-פוקא (תאופיק העליונה) ומוצבים סוריים אחרים, ובחיפוי אש התותחים והטנקים של צה"ל נסוגו יחידות גולני לאחר ביצוע משימותיהם. בשעה 3.00 לפנות בוקר, אור ליום 1 בפברואר, הושלמה הנחת המטענים, ובתי הכפר בתאופיק התחתונה נהרסו. בפעולה נפלו 3 חיילי גולני ו-17 נפצעו. סגן אמיר דרורי קיבל צל"ש. הסורים הודיעו על 9 הרוגים ו-15 פצועים.
מבצע מאזניים (אוקטובר 1965)
- שם המבצע: "מאזניים"
- תאריך: 27 באוקטובר 1965
- אזור: לבנון
- מטרה: ללחוץ על שלטונות לבנון להפסיק את פעילות המחבלים מתחומם
- כוחות משתתפים: גדודי ויחידות החטיבה
מבצע "מאזניים" (ליל 27-28 באוקטובר 1965 ) היה חלק מפעילות מבצעית יזומה של צה"ל כנגד יעדים בלבנון במטרה ללחוץ על שלטונות לבנון להפסיק את פעילות המחבלים מתחומם. במבצע זה נטלו חלק לוחמי חטיבת גולני, במבצע "מאזניים" פשט כוח של חטיבת גולני על הכפר הלבנוני חולה (ממערב למנרה) וכוח נוסף פוצץ מתקני-מים (שלוש בארות ובריכות) של הכפר הלבנוני מיס-אל-ג'בל.
בחולה נהרס בית המוכתר, שעקבות חוליית המחבלים, שחדרה למושב מרגליות, הובילו אליו. בעקבות הצלחת הפעולה הפסיקה לבנון את פעולות ההטיה והחלה בסיורים מוגברים לאורך הגבול במטרה למנוע חדירות מחבלים משטחה.
מבצע סנונית
- שם המבצע: "סנונית"
- תאריך: 16-17 במרס 1962
- אזור: כנרת
- מטרה: פעולת תגמול
- כוחות משתתפים: פלס"ר, גדוד "אריות הגולן", גדוד "גדעון", גדוד "הבוקעים הראשון"
הרמה המבצעית, הדבקות במשימה והמשמעת הקרבית, שגילו לוחמי חטיבת גולני בפעולת תאופיק (מבצע "חרגול" פברואר 1960), יחד עם המאמץ הגדול לטיפוח גאוות-היחידה וערך ה"הסתערות" כסטנדרט-לחימה מרכזי, שעשו המח"טים אהרון יריב (1961-1960), ומוטה גור (1963-1961) הביאו בסופו של דבר להטלת משימה קרבית עצמאית נוספת על חטיבת גולני בחודש מרס 1962.
גם הפעם היה זה מבצע כנגד האויב הסורי ברמת-הגולן, מבצע "סנונית", פשיטה לילית על הכפר נוקייב הדרומי ונוקייב החדשה ועל המוצב הפלוגתי מעליו. המוצב היה גדול ומבוצר באורך 300 מטר וברוחב 150 מטר עם חמש מצדיות-בטון תעלות-קשר, עמדות וגידור.
מועד הפשיטה נקבע לליל ה-16-17 במרס 1962, לאחר שבראשית אותה שנה הגבירו הסורים את התקפותיהם על הדייגים הישראלים בצפון-מזרח הכנרת. פעולת נוקייב (מבצע "סנונית") בוצעה על-ידי צוות-קרב מחטיבת גולני בפיקוד המח"ט אל"מ מוטה גור, שהפעיל בפעולה חמישה כוחות-משנה.
כוח א', יחידת הסיור החטיבתי בפיקוד רס"ן צביקה עופר, כבש את המוצב הפלוגתי מעורפו לאחר קרב קשה, שנמשך יותר משעה תוך קבלת סיוע מכוח ב', בפיקוד רס"ן בני ענבר, לוחמי ביה"ס למ"כים, שכבשו בקלות יחסית את הכפר נוקייב והתפנו להמשך תקיפת המוצב הפלוגתי מחזיתו.
שני כוחות נוספים, כוח-משנה ד' וכוח-משנה ה', בפיקוד מג"ד "גדעון" יהודה גביש, הורכבו מסגל פלוגות טירונים א' ו-ב', והופעלו כחסימות מצפון לנוקייב וממזרח ליד ביר-א-שקום, כוח ג', פלוגה מגדוד "הבוקעים הראשון" בפיקוד של המג"ד אורי שילה, רוכז כעתודה על גבי זחל"מים בעין-גב.
כמו כן הופעלו שתי סוללות מרגמות 20 מ"מ. החל משעה 22.30 ב-16 במרס הפעילו הסורים הפגזה כבדה על הכוחות הנלחמים, קיבוץ עין-גב ועל רכס פוריה.
חיילי גולני ביצעו את משימותיהם בשלמות, טיהרו וכבשו את הכפר והמוצב, אך הנסיגה, שבוצעה תחת הפגזה סורית רצופה, התעכבה בשל ניסיונות רבים לחלץ ארבעה זחל"מים וטרקטור משדה-מוקשים מדרום לנוקייב. בלילה הופעלו 5 מטוסי "ווטור" לשיתוק הארטילריה הסורית. בקרב נהרגו 7 חיילים ו-45 נפצעו. לסורים נהרגו 35 חיילים, ואחד נשבה.
מבצע צוק סלע (מאי 1965)
- שם המבצע: "צוק סלע"
- תאריך: 27 במאי 1965
- אזור: ירדן
- מטרה: ללחוץ על שלטונות ירדן להפסיק את פעילות המחבלים מתחומם
- כוחות משתתפים: גדוד "גדעון", גדוד "הבוקעים הראשון, פלס"ר
מבצע "צוק סלע" (ליל 28-27 במאי 1965 ) היה חלק מפעילות מבצעית יזומה של צה"ל כנגד יעדים בירדן במטרה ללחוץ על שלטונות ירדן להפסיק את פעילות המחבלים מתחומם. במבצע זה נטלו חלק לוחמי חטיבת גולני. במבצע "צוק סלע" פעל צוות-קרב של גדוד צנחנים (בפיקוד סא"ל אפרים חירם) נגד יעדים ליד ג'נין, ובו-זמנית פעל צוות-קרב משולב של חטיבת גולני נגד חוות עדנן צדקי ליד ח'ירבת שונה. כוח בפיקודו של פייקס, מג"ד "הבוקעים הראשון", איבטח את ראש הגשר ליד קיבוץ נווה-אור.
כוח נוסף מגדוד "גדעון" והסיירת בפיקודו של גרובר, מג"ד "גדעון", ביצע את הפשיטה ופוצץ את מבני החווה. שתי כיתות מביה"ס למ"כים פעלו כחסימות. בדרך הנסיגה התפוצץ מטען-צד, ו-7 חיילים נפצעו.
קרב מוצבי צומת רפיח
- שם המבצע: קרב מוצבי צומת רפיח
- תאריך: 1 בנובמבר 1956
- אזור: רפיח
- מטרה: כיבוש אזור צומת רפיח
- כוחות משתתפים: גדוד "ברק", גדוד "גדעון",גדוד "הבוקעים הראשון"
כאמור, פעלו גדודי חטיבת גולני אור ל- 1 בנובמבר 1956 לכיבוש מוצבי צומת רפיח, כפעולה מקדימה ומתואמת עם חטיבת השריון בפיקוד אל"מ בר-לב שהיתה אמורה "לנצל הצלחה" לעבור דרך צומת רפיח (לאחר כיבושו ע"י לוחמי גולני) ולהתקדם מערבה לכיוון אל-עריש.
ה"מאמץ העיקרי" של החטיבה כלל את הגדודים הוותיקים "ברק" ו"גדעון" שהבקיעו את המתחם בגיזרה הצפון-מזרחית שלו (מוצבים מס' 22,27,29,34,36) לאחר ריכוך אווירי וימי, וניווט-לילה רגלי ארוך ומתיש. "המאמץ המשני" כלל את גדוד "הבוקעים הראשון" בסיוע גדוד מילואים ופלוגת טנקי "שרמן", שנע כטור ממונע על זחל"מים ועל משאיות, נכנס לשדה מוקשים מצרי והתקדם באיטיות זהירה, תחת אור זרקורים והפגזה מצרית קשה במשך 5 שעות (מ-31.10 שעה 24.00 עד 11.1 שעה 5.15), תוך עקשנות ודבקות במשימה, ולבסוף פילס את דרכו (הודות לעקשנות המג"ד מאיר פעיל ואומץ-ליבו של סמל החבלה בני אילת), חצה את שלוש רצועות שדות המוקשים – וכבש את מוצבי צומת רפיח, מדרום לצפון במהירות וביעילות.
ב-1.11 בשעה 9.00 הושלמו כל משימות החטיבה, נכבש מתחם רפיח כולו, וחטיבת השריון החלה לנוע מערבה לעבר אל-עריש.