רס"ר יוסף (יוסי) עמר ז"ל

בן נעמי ושלום

• נולד בתימן בט' באייר תש"ט, 8/5/1949
• התגייס ב-20.5.1968, שרת בחיל האוויר טייסת 118
• נפל בעת מילוי תפקידו בכ"ט באייר תשל"ז, 17/5/1977
• מקום נפילה: דיר אל בלח, באזור רצועת עזה
• מקום קבורה: ירושלים – הר הרצל, חלקה: 4, שורה: 9, קבר: 3.
• הותיר: אשה – רחלי, בן – ניר, בת – נטע, הורים, אח – סעדיה ואחות- יהודית
• בן 28 בנפלו

קורות חיים

להוריו, שלום ונעמי, נולדו בתימן 2 בנים בעיר רג'וזה, תימן.

אמו הרתה בתאומים שנפטרו טרם לידתם, וצער גדול נפל על האם ומשפחתה. יוסי היה בן הזקונים.

ב- יוני 1950( תש"י ) עלה ארצה טרם מלאה לו שנה לחייו עם הוריו, סבתו (אם אביו), אחות (מנשואיו הקודמים של אביו) ואח, למחנה עולים בראש העין. חבלי קליטה היו קשים ומטלטלים. כעבור שנתיים ב-1950 (תשי"ב) עברה המשפחה למגורי קבע, למושב ינון וקבלו משק חי.

יוסי למד בבית ספר יסודי ממלכתי דתי. הוריו התגרשו בהיותו כבן 6 שנים לערך, מצבו החמיר את קשיי ההסתגלות והקליטה במושב והטיפול בבית ובמשק. אביו נשא על כתפיו נטל כבד מנשא, בשל מצבו החדש אליו נקלע. למרות המצב הקשה, יוסי למד בחריצות ובהצטיינות. אביו העניק לו שמחה, בטחון, תמיכה ואהבה לרוב. תכונות אלו ליוו אותו לאורך כל הדרך. יוסי היה תלמיד מצטיין. בכיתה ו' מוריו עמדו על כשרונותיו והמליצו להקפיצו כתה. יוסי היה אהוב, צנוע בדבורו, ענו, נערץ ומודל לחיקוי על בני-משפחתו וחבריו.

יוסי סיים את לימודי החינוך היסודי בהצטיינות. המשיך לימודיו בישיבת "מירון", מירון, משם עבר בשנת 1965 להמשך לימודיו בישיבת "נווה הרצוג", ניר גלים. כשבגר, גמלה בלבו ללמוד מקצוע – כדי לעזור למשפחתו ולפרנס את עצמו. בין התאריכים 22.12.1966 – 28.03.1968 יוסי למד בבית הספר הטכני של חיל האויר בחיפה, במסלול מכונאי מטוסי הליקופטרים, והוסמך כ'מכונאי-מסוקים' . מסלול זה, העניק לו יציבות וביטחון כלכלי.

בתקופת לימודיו בטכני הכיר את חברתו, רחלי, לימים רעייתו ואם ילדיו. יוסי השתתף במלחמת ההתשה, הוענק לו עיטור מלחמת ההתשה ב- 11.06.67

ב- 20.05.1968 יוסי גוייס לצ.ה.ל ובאופן טבעי, הוצב בבסיס חיל-האויר ושובץ בטייסת תחזוקה, בתל-נוף.

לקראת סיום שירות הסדיר שקל להשתחרר מצ.ה.ל, ומפקדיו הוקירו והעריכו את כישוריו המקצועיים והמליצו מפקדיו שימשיך בשירות-קבע. יוסי נענה להמלצתם וחתם ל-5 שנות שירות-קבע.

במהלך שירות הקבע, ב- 10.6.1971 נשא לאישה את רחלי, בנה בית לתפארת בקרית-עקרון. כעבור שנה נולדה לזוג המאושר בת, ובחלוף שנה, נולד בן. יוסי היה בן-זוג ואב למופת ולא חדל לחלוק את זמנו בין ביקוריו את אביו (במושב ינון), אמו (בתל-אביב), בני משפחתו המורחבת , בני ביתו לבין חובותיו לצ.ה.ל שמילא במסירות ובשלמות.

הים והבריכה, היו תחביביו הבלתי מעורערים. אם ראה מעיין או נחל לא פסח עליו, תמיד נכנס להשתכשך במימיו.

בתאריך 01.02.73 הוצב לשמש כמכונאי מסוקים כבדים לטייסת "בל" 124. עשה חיל כמכונאי, מפקדיו הבחינו בבקיאותו, חריצותו, ובכישוריו ובכל המשימות שהוטלו עליו, ולכן המליצו עליו ללכת לקורס מתקדם.

ב- 18.04.73 יצא לקורס – מכונאי מוטס בחצרים.

ב- 18.05.73 קבל את ההסמכה – 'מכונאי מוטס' בטייסת "בל" , אליה השתייך לצוות אויר.

במלחמת יום-הכיפורים שירת כמכונאי-מוטס בזירות סוריה וסיני. ב- 06.10.1973 הוענק לו עיטור אות מלחמת יום-כיפורים. הוא התבלט בכשוריו המקצועיים, ביחסו החם לאנשי יחידתו ובדיבורו הצנוע ובענוונותו.

יוסי שאף להתקדם, מפקדיו סייעו וכיוונו את התקדמותו והוצב בטייסת 118 ב- 20.1.74.

כעבור חודש בטייסת ב-1.3.74 הועלה לדרגת רס"ל.

קידומו המיקצועי העניק לו גאווה, היה מלא התלהבות להשתייך לצוות-אוויר. לא חדל להלל ולשבח את עוצמתו של ה"יסעור", בפרט כשהכיר קודם את ה"בל". יוסי התקדם בצ.ה.ל בתפקידיו ובדרגותיו. ב- 01.04.76 שוב קידום -קבלת דרגת רס"ר.

ביום שלישי ב – 17.05.1977(כט' אייר תשל"ז), יום למחרת של חגיגות יום ירושלים , היה יום שבתון בשל יום הבחירות בארץ.

יוסי יצא בבקר למקום שרותו בבסיס תל-נוף, ליום עבודה שגרתי. יוסי הודיע לרעייתו כי ישוב הביתה באיחור מאחר שעליו לסייע לדודו בעבודות שיפוץ ביתו שבמושב יינון.

קבעו שתמתין לו לכשיחזור יגשו ביחד להצביע בקלפי על מנת לקיים את חובתם האזרחית.

בשעה 12:13 בצהרים נפל יוסי בעת תרגול שגרתי, תדלוק באויר, מעל הים על-יד הכפר דיר אל-באלאח, בחוף עזה.

בשעה 15:00 ביום זה קבלה, רעייתו, את הבשורה המרה על נפילתו של יוסי עם שני אנשי צוות אוויר וטרם נמצאו. יוסי לא שב לביתו ולא למשימות שלקח על עצמו.

כעבור ששה ימים, זוהו שלושת אנשי הצוות ואז הובאו למנוחת עולמים איש, איש לחלקת קבורתו.

שני חבריו שנפלו עמו הם:

רב סרן-טייס יערי תמיר ז"ל, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי שבנחלת יצחק. השאיר הורים, אח, אחות ורעיה צעירה.

סגן- טייס, כהן ישראל (שרוליק) ז"ל, הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. השאיר הורים ושתיי אחיות.

יוסי ורחלי אהבו מאוד את ירושלים ובהסכמת הוריו נקבע שמקום מצבתו וזכרו יהיה בהר הרצל בירושלים. יוסי הובא למנוחות-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר- הרצל, ירושלים.

השאיר אישה (27) רחלי, בת (5) נטע, בן (4) ניר, הורים, אחות ואח.

ביום זה חלו שני ארועים משמעותיים הן למשפחה והן למדינה.

האחד מהפך, בחיי המשפחה הגרעינית, בשל אובדן עמוד התווך, המשענת, האהבה הגדולה והכתף הרחב שבהעדרו בא עליהם כאב וצער גדול, וגם למשפחה המורחבת ולחברים.

צער ויגון הותיר יוסי בלכתו מאתנו טרם עת. טרם זכה לראות, ללוות, לגדול ולהתפתח לצד ועם ילדיו.

והשני, מהפך שילטוני במדינה- בגין זכה ברוב קולות והוביל את הנהגת הליכוד בשילטון. יוסי ורעייתו לא הספקו להגיע לקלפי ולמלא את חובתם החברתית למדינה.

רעייתו מספרת שיוסי אהב מאוד את ה"יסעור" בטח והאמין בו מאוד ,אבל הטיסות מעל הים תמיד הרטיטו את לבו, חש פחד בכל פעם כשטס מעל הים, ולמורת-רוחה, למרות אהבתו את הים, מצא את מותו בים.

במכתב-תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו : "מהיכרותי עם יוסף ובעיקר מעדות מפקדיו וחבריו לעבודה נתגלה יוסף כאדם צנוע ומסור למשפחתו, לחבריו ולמטרה שלישמה שירת בצ.ה.ל. מעל לכל בלט יוסי בתכונותיו האנושיות כאדם, ועל כך הֵיו גאים". ליום השנה לנופלו כתב עליו מפקדו: "דמותו הצנועה והשקטה מוזכרת כסמל בכל פגישה ואירוע משותף. תכונותיו האישיות הנעלות – יושר, מהימנות ונאמנות למשפחתו ולחבריו – משמשות וישמשו דוגמה וסמל לכל המצווים להמשיך בדרכו".

רעייתו תרמה ספרים לספריה העירונית, מקום מגוריו – קרית עקרון, להנצחת זכרו.

הוריו תרמו ספר תורה על שמו, לזכרו, לבית הכנסת במקום מגוריו, קרית-עקרון.