דניאל, אני תמר אחותך הבכורה חושבת, שאתה עם המשפחה. היית עניו ואציל-נפש, אדם חכם, יודע הרבה. מחובר למציאות. ידעת לתת לי חיי אושר, בהקשבה או נדיבות. אני חשה לזכור לנצח לדור הבא, שהיית אדם נפלא, דמות נדירה: לזכרו של אחי דניאל.
מאת אסתר אחותך.
לעולם לא נשכח אותך. היית אח נפלא נעים הליכות. אהבת המשפחה גדול וקטן. כבדת כל אדם הענקת לנו תשומת לב כבוד גדול היה לנו דרכך, שהתברכנו באח משכיל. חבל שהיה לזמן קצר: אחותך סמדר. דניאל אהבת את המקצוע בסטי"לים. עד כאן שרינו בשמחה עם כל המשפחה. אחי בצר לי פעם, מחית לי דמעות מעיני, ועתה אם אשרוק , מי יבוא אלי?! דניאל אחי, הא לך מלים אחרונים. ברגעים אחרונים נשתנו החיים. חלומות זועקים נהפכו לרדומים. ברגעים אחרונים חשש, שתיפרד מהוריך כל שהותך בבית חולים. אביך ואמך לא עזבוך. במיוחד עלי לציין את גדולת ההורים. בן ישי אחיך זוכר אותך בצער ויגון על הסבל, שהיה לך על הכאבים והניתוחים ועל הדם שנשפך ממך לשווא. בתורת הרפואה עוד לא הגיע אדם כמוך לסבל הארוך והמתיש, אתה איתנו תמיד לעתים בבכייה ולעתים בצרה. איתן אחיך, שתרם לך כליה, רצה להציל את חייך, רצה לראות אותך בחיק המשפחה, רצה לראות חיוך נסוך על פניך, לבוש במיטב בגדיך, רצה להושיט לך יד לעזרא. שכבתי לצידך לתת לך כליה. גופי ריחם עליך, שלושה ימים השתפר מצבך, האושר שלי היה שלך ונכנעת, ולבסוף לארה"ב נשלחת. דניאל בצבא נפגעת, בספינה שרתת, בכוחותיך הרתעת, במחשבתך הפעלת, בדרכך פלסת, בהשכלתך נלחמת, מרחב הים כבת מסלולך שמרת ולבסוף התמוטטת בצורה אכזרית. אביך ואמך מקוננים עליך. אחיך ואחיותיך מבכים אותך. ה' נתן וה' לקח יהי זכרך ברוך.
לא תמוש מלבנו לנצח.